סובב ת"א זה בדיוק כמו מה שזה נשמע - רכיבה מהנה סביב העיר ללא הפסקה. המירוץ כלל שני מסלולים - מסלול משפחות (מסלול של 7 קילומטר אותו לא ניסינו מחשש ששי ידרוס את כולם) ומסלול שבאמת סובב את ת"א, באורך 21 קילומטר. בעיקרון המסלול הארוך ביותר שפורסם באתר הוא שני סיבובים במסלול הנ"ל, מה שמסתכם ב-41 ק"מ אבל בהיותנו מורדים בלב החלטנו לעשות את המסלול שלוש פעמים.
ההזנקות התחילו ברבע לשבע בבוקר, וזו השעה שהגענו למקום וראינו עשרות, אם לא מאות אנשים מתחילים לנסוע מסביב לכיכר המדינה.
|
הם מסתירים את הויטרינה של AMOR :( |
זה היה מראה מעניין, אבל בהחלט לא משהו שאנחנו נרצה להצטרף אליו, אז חיכינו עד שתנועת האנשים התדללה ובערך בשבע יצאנו לדרך. תחילת המסלול הביאה אותנו לאיילון, כביש ראשי שנסגר בשביל המרוץ, ואחד האתגרים במסלול - היינו חייבים להיכנס ללאפ השלישי לפני שפותחים את איילון מחדש לתנועה בתשע, מה שהשאיר לנו שעתיים ל40 קילומטר. לא משימה קשה אבל בהחלט לא משאיר יותר מדי זמן להתברברות בהתחלה.
|
איילון מזווית שלא רואים על אופניים בדרך כלל |
איפשהו על איילון השארתי את שי מאחורי (אבל לא רחוק במיוחד מסתבר) והוצאתי קצת אנרגיות בנסיעה מהירה אבל די משעממת, אז את שני הלאפים הנותרים עשינו ביחד. האתגרים הכי קשים ברכיבה הזאת היו התנועה בהמון. המהירות הממוצעת שלנו הייתה הרבה יותר מהירה מרוב האנשים ולכן היינו צריכים לעקוף הרבה אנשים (בלאפ הראשון, עקפו אותי פחות מ-10 רוכבים, ואני עקפתי עשרות), דבר שאני בסדר איתו אחרי עשרות נסיעות בפארק הירקון, אבל שי יצא קצת מתוסכל בגלל זה וחבל.
|
מספר המימדים המומלץ לעקוף את הדבוקה: 2 |
אחרי הסיבוב הראשון המהיר והסיבוב השני הקצת פחות מהיר הבנו שיש לנו חצי שעה לעלות לאיילון מה שאומר שהגיע הזמן לאכול! לטיול זה שי הביא עוגיות אלפחורס טעימות ביותר וכמובן מנגו מיובש ותמרים מיובשות.
|
שי, יש לך משהו ירוק על הראש |
הסיבוב השלישי היה כנראה האיטי ביותר, בעיקר בגלל עצירת אוכל שניה על הטיילת, רק כדי לספוג קצת ים ולשנות אווירה מהאספלט בו בהינו כל שאר היום. לאחר שחוסלו כל האלפחורס וספגנו מספיק שמש כדי להתחיל לשנות צבע עלינו על האופניים ונסענו לקו הסיום בו חיכה לנו... כלום. לדעתי פה היה מחסור באירגון - לא היה שום דוכן סיום, לא חולקו תעודות וזה נראה כאילו הכיכר הייתה בעיקר מלאה באנשים מבולבלים עם אופניים. ואם כבר אני מתלונן, אני חייב להגיד שהצמיד הכתום שאתם רואים בתמונות מעל ושעלה לנו 60 שקלים לראש היא בזבוז כסף מוחלט. אף אחד לא בדק או מנע מאנשים בלי צמיד להיכנס לסובב ובעיקר זה נראה כאילו כל אחד יכל היה להצטרף למסלול מכל נקודה בלי שום בדיקה קפדנית. הארגון הקלוקל המשיך בזה שכמה ימים אחרי קיבלנו מייל שמוביל אותנו לשני דברים כושלים:
1. עמוד אינטרנט שבו אתה מכניס שם והוא מייצר לך תעודת השתתפות. איזה יופי. ממש תודה. אולי הגננת גם תבוא ותגיד לי שעשיתי עבודה טובה.
|
ברוסיה הקומוניסטית תל אביב סובבת אותך |
2. תמונות מהמרוץ. כן, זה בהחלט נחמד שהעלו אותן, אבל לעבור על 800 תמונות עם הממשק שלהם זה תענוג שאני לא אזכה לחוות.
אם למישהו יש כמה שבועות פנויים, הוא יכול לנסות למצוא אותנו.
כנקודה סופית אני אגיד שלמרות הכל ממש נהניתי ברכיבה הזאת בעיקר בגלל ההרגשה שאתה חלק ממשהו יותר גדול והאתגר שבזה. אני בטוח שגם שנה הבאה אני אשתתף, אבל כנראה שתראו אותי מתפלח למסלול כאשר הדבר הכתום היחיד שיהיה לי זה מנגו.